about
על זאת− מילים: נתן אלתרמן / לחן, עיבוד וביצוע: תמר אייזנמן
תופים: שי וצר
קלידים ופסנתר: שאול עשת
גיטרות: תמר אייזנמן
מיקס ומאסטרינג: רועי עוזרי
השיר נכתב במסגרת "הטור השביעי" בעיתון דבר בשנת 1948, לאחר הטבח בלוד. בשיר מתואר
נער צעיר וחמוש אשר יורה לשוא, אולי מתוך שעשוע, באיש זקן, כמטפורה לפשעי מלחמה ומעשים
בלתי מוסריים שהתרחשו במלחמת העצמאות.
השיר קורא לאומה הצעירה לספר גם על זאת, ולא רק על רגעי הפאר והתהילה. דוד בן גוריון הורה
לחלק את השיר לחיילים ומפקדים, כצו מוסרי לדורות.
lyrics
מילים: נתן אלתרמן לחן: תמר אייזנמן (טקסט חלקי, כפי שמופיע בביצוע השיר)
חָצָה עֲלֵי גִ'יפּ אֶת הָעִיר הַכְּבוּשָׁה,
נַעַר עַז וְחָמוּשׁ... נַעֵר-כְּפִיר.
וּבָרְחוֹב הַמֻּדְבָּר
אִישׁ זָקֵן וְאִשָּׁה
נִלְחֲצוּ מִפָּנָיו אֶל הַקִּיר.
וְהַנַּעַר חִיֵּך בְּשִׁנַּיִם-חָלָב:
"אֲנַסֶּה הַמִּקְלָע"... וְנִסָּה.
רַק הֵלִיט הַזָּקֵן אֶת פָּנָיו בְּיָדָיו...
וְדָמוֹ אֶת הַכֹּתֶל כִּסָּה.
זֶה צִלּוּם מִקְּרָבוֹת-הַחֵרוּת, יַקִּירִים.
יֵשׁ עַזִּים עוֹד יוֹתֵר. אֵין זֶה סוֹד.
מִלְחַמְתֵּנוּ תוֹבַעַת בִּטּוּי וְשִׁירִים...
טוֹב! יוּשַׁר לָהּ, אִם-כֵּן, גַּם עַל זֹאת!
כִּי חוֹגְרֵי כְלֵי לוֹחֵם, וַאֲנַחְנוּ אִתָּם,
מִי בְּפֹעַל
וּמִי בִטְפִיחַת הַסְכָּמָה,
נִדְחָקִים, בְּמִלְמוּל שֶׁל "הֶכְרַח" וְ"נָקָם",
לִתְחוּמָם שֶׁל פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה.
credits
license
all rights reserved